פסק-דין בתיק בג"ץ 2855/03

השופטת מ' נאור:

1.        ענף המלונאות סובל בשנים האחרונות ממצוקה, עקב הארועים הפוליטיים באזור. השאלה העומדת ביסוד עתירה זו היא אם יש לחייב את המשיבים (או מי מהם) להעניק לעותרים הנחה (או הנחה חלקית) מתשלומי ארנונה כללית לשנים 2001 ו-2002.

2.        העותרים הנם חברות שבבעלותן או בשליטתן בתי מלון בתחום שיפוטה של העיר תל-אביב, והארגון היציג של המלונות. עתירתם נסובה על סירובה של העירייה להעניק להם הנחה מארנונה בשיעור של 50% לשנת 2002. בשנת 2001 ניתנה להם הנחה חלקית וטענתם היא כי יש לחייב את העירייה להגדיל את ההנחה, כך שתועמד על השיעור המירבי המותר בדין - שיעור של 66%.

3.        בלי קשר לתוצאות העתירה נגד העירייה מבקשים העותרים כי נורה לשר האוצר להעביר לעיריית תל-אביב, את מה שהם מכנים "חלקו", בהנחה מארנונה לשנים הנזכרות. עוד מבקשים העותרים, כי נורה לשר הפנים לתקן תקנות שהתקין, באופן שתיקבע הנחה של 50% מארנונה, או לחלופין שייקבעו שיעורי הנחה מזעריים לבתי מלון.

הוראות הדין שלעניין

4.        כידוע,  אין ליתן הנחות מארנונה אלא על פי דין. סעיף 12(ב) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות מתן הנחות:

"שר הפנים יקבע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות אחרות בתשלומי הארנונה הכללית, ואת שיעורי ההנחה המירביים, וכן רשאי הוא לקבוע שיעורי הנחה מזעריים."

             (לרקע לחקיקתו של הסעיף האמור ראו בהרחבה בבג"צ 6741/99 יקותיאלי נ' שר הפנים, פ"ד נה(3) 673).

5.        ביום 5.2.2001 התקין שר הפנים את תקנה 25א לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 2) התשס"א-2001 המסמיך מועצה לאשר לבתי מלון הנחה של 16.5% בתשלומי הארנונה לשנת 2001.

וזו לשון התקנה:

"בשנת הכספים 2001 רשאית מועצה, באישור שר הפנים או מי שהסמיך, ועל פי תנאים וכללים שיקבע השר, לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 16.5 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2001, ובלבד שמחצית מהנחה כאמור תמומן מקופת הרשות המקומית".

           לקראת סוף השנה הוגדל שיעור ההנחה שניתן להעניק לבתי מלון לשנת 2001: ביום 23.12.2001 התקין שר הפנים תיקון לתקנה האמורה וקבע כי שיעור ההנחה בתשלומי הארנונה שרשאית מועצה לאפשר לבתי מלון בשנת הכספים 2001 הוא 66%.

           לגבי שנת 2002 הועמד שיעור ההנחה שניתן להעניק לבתי מלון על 50%. ביום 28.11.2002 תיקן שר הפנים את תקנה 25א לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשס"ג-2002. וזו לשון התקנה כפי שתוקנה:

"בשנת הכספים 2002 רשאית מועצה, באישור ובתנאים וכללים כאמור בתקנת משנה (א), לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 50 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2002 ובלבד שמחצית מהנחה כאמור תמומן מקופת הרשות המקומית".

           בחוזרי מנהל משרד הפנים פורטו הקריטריונים למתן הנחה. הקריטריונים, שאין צורך לעמוד על פרטיהם נוגעים לירידה בתפוסת החדרים בבתי המלון. אין טענה שהעותרים אינם עונים על הקריטריונים המהווים תנאי למתן ההנחה.

החלטות העירייה

6.        ועדת הכספים של עיריית תל-אביב התכנסה ביום 24.10.01. הועדה המליצה בפני מועצת-העיר בשל כך שניתן מימון חלקי של משרד האוצר - על מתן מלוא ההנחה שניתן היה לאשרה באותה עת (16.5%) לשנת 2001. העלות לעירייה, כך עלה מהדיון, היתה כ-2.3 מליון ש"ח. מר רון חולדאי, ראש העירייה, ציין בדיון כי שר הפנים הסמיך בתקנות ליתן את ההנחה למלונות וכי "במציאות הקיימת שבה ראשי עיריות נוספות החליטו על הנחה בארנונה לבתי המלון ולנוכח המיתון הגדול בתיירות לא נותר אלא להביא בפני חברי הועדה את אישור ההנחה למלונות . . . ".

7.        המלצת ועדת הכספים התקבלה על ידי מועצת העירייה בישיבתה מיום 4.12.01 וכך אושרה ההנחה של 16.5% לשנת 2001.

8.        כשהוגדלה האפשרות למתן הנחה לשנת 2001 לכדי 66% התכנסה ועדת הכספים ביום 22.4.02, והמליצה שלא לאשר את הגדלת ההנחה ל-66%. בדיון צויין כי העלות לעירייה, אם תוגדל ההנחה, מסתכמת בכ-7 מליון ש"ח. החלטה זו אושרה במועצת העירייה ב-19.5.02.